האודישן של איתי זהר נשא איתו מטען אישי כבד. חבריו גלי וזיו ברמן ליוו אותו לאורך החיים וגם אל הרגע הזה, אבל בזמן השיר המנטורים לא ראו את הסיפור — רק שמעו את ״מה אם נתנשק״.
נועה קירל הסתובבה לקראת סיום הביצוע והפכה למנטורית היחידה שבחרה בו. דווקא הסיבוב הבודד יצר התאמה ישירה: בלי נאומי תחרות ובלי התלבטות, איתי נכנס לנבחרת שלה.
העריכה נתנה מקום לקשר שבחוץ, ובכל זאת הרגע נשמר בזכות האיזון. הסיפור הסביר מה מונח על הכף; הקול הוא שהביא את הסיבוב. מכאן האתגר יהיה לאפשר לאיתי להיבנות כאמן מעבר לרגע החד-פעמי.
מקורות וקישורים
הכתבה נכתבה באופן עצמאי על בסיס צפייה ומידע שפורסם במקורות הבאים:
האודישן של איתי זהר ↗ראיון עם איתי זהר, רשת 13 ↗
