כשהעונה הקודמת הסתיימה, טיקטוק עוד לא קבע אילו שירים יהפכו ללהיטים בישראל. כיום מתמודד מגיע למסך כשכל ביצוע יכול להיחתך, להיות משותף ולהישפט בנפרד מהפרק. התוכנית חוזרת לעולם מהיר יותר, אבל גם לכזה שרעב לרגעים מוזיקליים ברורים.
האודישן העיוור מציע ניגוד מעניין לתרבות הזאת. במשך הדקות הראשונות אין לוק, מספר עוקבים או סיפור ויזואלי — יש קול והחלטה. ברגע שכיסא מסתובב, התמונה חוזרת והמשחק משתנה: המתמודד הוא שבוחר בין המנטורים, והכוח עובר אליו.
הצלחת העונה תימדד לא רק ברייטינג של ערב השידור. היא תימדד בכמות הביצועים שיחיו בבוקר שאחרי, בשיחות שיפתחו וביכולת של התוכנית להפוך תשומת לב קצרה למסע ארוך עם אמן חדש.
מקורות וקישורים
הכתבה נכתבה באופן עצמאי על בסיס צפייה ומידע שפורסם במקורות הבאים:
אתר העונה הרשמי ↗ביקורת פתיחת העונה, וואלה ↗